רישום אשראי שגוי לאחר הפטר: מדוע תביעת לשון הרע נדחתה בערעור

פסק הדין עסק בהבחנה בין רישום שהיה נכון בעת מסירתו לבין המשך הצגתו לאחר שהליך החוב הסתיים בהפטר. בית המשפט הכיר בכך שאי-הסרת הרישום הייתה טעות, אך קבע כי עד שהתקבלה בקשת התיקון בשנת 2021, הבנק לא ידע ולא היה חייב לדעת על הנסיבות שמהן משתמעת לשון הרע, ולכן חלה הגנת תום הלב.

תוכן עניינים

תשובה מהירה

בית המשפט המחוזי קיבל ערעור ודחה תביעת לשון הרע בעניין רישום שגוי על הליך משפטי שנותר במאגר נתוני האשראי לאחר מתן הפטר. נקבע כי בנסיבות המקרה חלה הגנת תום הלב; פיצוי בסך 20,000 ש״ח בוטל, ונפסקו 15,000 ש״ח הוצאות ושכר טרחה בשתי הערכאות.

הבהרה: תוכן זה נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית בהסתמך על פסק הדין והנתונים המאומתים במערכת LAWZ. אין לראות בתוכן זה ייעוץ משפטי.

17473-05-23 | בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו | אביגיל כהן, סגנית נשיא | 2024-01-15

המערער (הנתבע בהליך המקורי): בנק לאומי לישראל בע"מ | המשיב (התובע בהליך המקורי): שמואל דהן

ייצוג בנק לאומי לישראל בע"מ: עו״ד אילן שמעוני ועו"ד צחי גולדנברג | ייצוג שמואל דהן: עו״ד ראובן מילמן

האם השארת מידע שגוי במאגר נתוני אשראי לאחר מתן הפטר היא לשון הרע, והאם היא מחייבת בפיצוי? בערעור שנדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב–יפו נקבע כי רישום על הליך משפטי תלוי ועומד בגין חוב של יותר מ־10,000 ש״ח עשוי להיחשב לשון הרע, גם כאשר המידע נכלל במאגר המנוהל בידי בנק ישראל. עם זאת, בנסיבות המקרה התקבלה הגנת תום הלב, ולכן תביעת לשון הרע נדחתה.

מה היה המידע שבמחלוקת?

המשיב קיבל הפטר בהליך פשיטת רגל באוגוסט 2018. לפי פסק הדין, במאגר נותר גם רישום שלפיו מתנהל נגדו הליך משפטי בשל חוב העולה על 10,000 ש״ח. המחלוקת לא עסקה בדיווח המקורי, שבמועד מסירתו היה נכון, אלא בכך שהרישום לא הוסר לאחר מתן ההפטר, אף שההליך כבר לא היה תלוי ועומד.

חשוב להבחין בין שני סוגי מידע: בית המשפט ציין כי המידע על הליכי פשיטת הרגל בעבר נותר במאגר בכל מקרה. המשיב עצמו אישר בעדותו שהמידע ההיסטורי הזה אמור להישאר; טענתו נגעה לרישום הנפרד בדבר הליך משפטי תלוי ועומד. לכן פסק הדין לא קבע שכל המידע שנכלל במאגר היה שגוי.

מתי רישום במאגר עשוי להיחשב לשון הרע?

בית המשפט בחן את משמעות הרישום מנקודת מבט אובייקטיבית. לשיטתו, מידע שלפיו אדם נתבע בהליך משפטי על חוב משמעותי עלול לפגוע בשמו, בין אם הוא נכון ובין אם לאו. נכונות המידע רלוונטית בעיקר לבחינת ההגנות, ולא לעצם השאלה אם הפרסום עשוי להיכנס להגדרת לשון הרע.

עוד קבע בית המשפט כי אין לשלול מראש אחריות של גוף שמסר מידע למאגר רק מפני שהמאגר עצמו מופעל בידי גוף אחר. בנסיבות מתאימות, מסירת המידע עלולה להיחשב גורם לפרסום באמצעות המאגר. עם זאת, ההכרעה בערעור לא הסתיימה בקביעה זו: בית המשפט בחן אם עומדת למערער הגנה לפי חוק איסור לשון הרע.

מדוע התקבלה הגנת תום הלב?

בית המשפט הכיר בכך שאי-הסרת הרישום הייתה טעות, אך התמקד בשאלה מה ידע המערער, או היה עליו לדעת, בזמן שהמידע נותר במאגר. חוק נתוני אשראי נכנס לתוקף באפריל 2019, והעד מטעם הבנק תיאר אי-בהירות בנוגע ליישום הוראות החוק החדשות, לרבות הטיפול במידע על הפטר. בית המשפט קבע כי עד שהתקבלה בקשת הסרת המידע בשנת 2021, הבנק לא ידע ולא היה חייב לדעת על הנסיבות שמהן משתמעת לשון הרע. על בסיס זה נקבע כי עומדת למערער הגנת תום הלב לפי סעיף 15(1) לחוק איסור לשון הרע.

בית המשפט לא הכריע באופן סופי בהגנת הפרסום המותר לפי סעיף 13(9). הוא הניח לצורך הדיון כי הגנה זו אינה חלה על רישום שגוי, והכריע על בסיס הגנת תום הלב. הוא גם העלה את האפשרות לבחון מנגנון של הודעה ובקשה לתיקון לפני קביעת אחריות, אך נמנע מלקבוע בכך כלל מחייב.

הקשר לנזק והעיכוב בפנייה לתיקון

המשיב טען כי הרישום פגע באפשרותו לקבל משכנתה ואשראי, וכי איבד הזדמנות לרכוש דירה במסגרת תוכנית דיור. בית המשפט קבע שלא הוכח קשר סיבתי בין אי-הסרת הרישום לבין הנזק הנטען, ושנזק ממשי שנגרם בשל הפרסום לא הוכח. בית המשפט ציין כי המידע על פשיטת הרגל בעבר נותר במאגר, וספק אם הוא קל יותר מרישום על הליך תלוי ועומד: הליך כזה עשוי להסתיים בקביעה שאין חוב, בעוד שחובות שנמחקו בהליך פשיטת רגל לא נפרעו. עוד צוין כי המשיב העיד שקיבל אשראי מבנק אחר.

בית המשפט נתן משקל גם לכך שהמשיב הזמין דו״ח נתוני אשראי בנובמבר 2019, אך פנה בבקשה לתיקון רק ביולי 2021. לפי פסק הדין, לאחר הפנייה תוקן המידע בתוך פרק זמן קצר. בית המשפט ראה בעיכוב משמעותי לעניין הקטנת הנזק. מעבר לכך, ולמעלה מן הצורך, ציין כי גם אילו לא עמדה למערער הגנת תום הלב, מחדל המשיב והיעדר הוכחה לנזק היו מובילים לכך שהפיצוי המגיע לו הוא אפסי.

תוצאת הערעור

הערעור התקבל, פסק הדין של הערכאה הדיונית בוטל ותביעת לשון הרע נדחתה. חיוב הפיצוי בסך 20,000 ש״ח שנקבע בערכאה הדיונית בוטל. בנפרד מהפיצוי, המשיב חויב לשלם למערער 15,000 ש״ח כהוצאות ושכר טרחת עורך דין בשתי הערכאות.

לקריאת פסק הדין המלא – 17473-05-23

הבהרה: הפוסט נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית וחשוף לטעויות. ייתכן שהוגש ערעור, ניתנה החלטה מאוחרת יותר או שהתוצאה המשפטית השתנתה.

מה אנחנו למדים?

המסקנה מפסק הדין: רישום שגוי במאגר נתוני אשראי עשוי להיחשב לשון הרע, אך בנסיבות המקרה הגנת תום הלב חלה. הערעור התקבל, התביעה נדחתה והחיוב בפיצוי בסך 20,000 ש״ח בוטל; בנפרד נפסקו 15,000 ש״ח הוצאות ושכר טרחה בשתי הערכאות.

שאלות נפוצות

המשיב טען שהמערער לא הסיר ממאגר נתוני האשראי רישום על הליך משפטי בגין חוב העולה על 10,000 ש״ח לאחר שניתן לו הפטר. התביעה לא התמקדה בדיווח המקורי, שבמועד מסירתו היה נכון.

לא. פסק הדין הבחין בין רישום על הליך משפטי תלוי ועומד, שהיה צריך לתקן לאחר ההפטר, לבין מידע על הליכי פשיטת הרגל בעבר, שנותר במאגר.

לצורך ההכרעה, בית המשפט יצא מנקודת מוצא שרישום על הליך משפטי בגין חוב משמעותי עשוי לפגוע בשם האדם ולהיחשב לשון הרע. נכונות המידע נבחנה במסגרת ההגנות ולא כשלב שמכריע לבדו אם מדובר בלשון הרע.

בית המשפט קבע שהבנק לא ידע ולא היה חייב לדעת על הנסיבות שמהן משתמעת לשון הרע עד שהתקבלה בקשת התיקון בשנת 2021. הקביעה נגעה לתנאי הגנת תום הלב, ולא שללה את הטעות שבאי-הסרת הרישום. בית המשפט התחשב גם בכך שחוק נתוני אשראי נכנס לתוקף רק באפריל 2019, ובאי-הבהירות שתוארה בנוגע ליישומו.

לא ניתנה הכרעה סופית בהגנה זו. בית המשפט הניח לצורך הדיון שהיא אינה מגינה על רישום שגוי, והכריע שהתביעה נדחית משום שחלה הגנת תום הלב.

בית המשפט קבע שלא הוכח קשר סיבתי בין אי-הסרת הרישום לבין הנזק הנטען, ושלא הוכח נזק ממשי. הוא ציין שהמידע על פשיטת הרגל בעבר נותר במאגר, וספק אם הוא קל יותר מרישום על הליך תלוי ועומד: הליך כזה עשוי להסתיים בקביעה שאין חוב, בעוד שחובות שנמחקו בהליך פשיטת רגל לא נפרעו. בית המשפט ציין גם שבקשת התיקון הוגשה רק לאחר שהמשיב הזמין דו״ח אשראי בשנת 2019.

בית המשפט קיבל את הערעור, ביטל את פסק הדין הקודם ודחה את תביעת לשון הרע. הוא לא הורה על הסרת הרישום; לפי פסק הדין, המידע תוקן לאחר פנייה שהוגשה ביולי 2021. בנפרד, המשיב חויב לשלם 15,000 ש״ח הוצאות ושכר טרחה בשתי הערכאות.

נסכם...

בית המשפט יצא מנקודת מוצא כי רישום על הליך משפטי בגין חוב משמעותי עשוי להיחשב לשון הרע, גם כשהמידע מופיע במאגר המנוהל בידי גוף אחר. ההכרעה נשענה על הגנת תום הלב. בבחינת הנזק ציין בית המשפט כי המידע על הליכי פשיטת הרגל בעבר נותר במאגר, וספק אם הוא קל יותר מרישום על הליך תלוי ועומד: הליך כזה עשוי להסתיים בקביעה שאין חוב, בעוד שחובות שנמחקו בהליך פשיטת רגל לא נפרעו. כמו כן, לא הוכח קשר סיבתי בין הרישום לבין הנזק הנטען. הערעור התקבל, פסק הדין הקודם בוטל, והמשיב חויב בהוצאות ושכר טרחה בסך כולל של 15,000 ש״ח לשתי הערכאות.