הבהרה: תוכן זה נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית בהסתמך על פסק הדין והנתונים המאומתים במערכת LAWZ. אין לראות בתוכן זה ייעוץ משפטי.
7563-06-16 | בית הדין האזורי לעבודה תל אביב | עידית איצקוביץ | 2020-06-23
התובע: יעקב אביטן | הנתבעים: חנן כוחונובסקי, עמותת בית חב"ד רמת אליהו, עמותת מרכז החסד ראשון לציון
ייצוג יעקב אביטן: עו״ד אסף שלם | ייצוג נתבעים: עו״ד רם א.גמליאל
פסק הדין עסק בתביעה שהוגשה בעקבות סיום יחסי עבודה ממושכים וכללה, לצד דרישות לזכויות עבודה, גם טענה לפגיעה בשם הטוב. התובע טען כי בעקבות סיום עבודתו הופצו בקהילה טענות אישיות בעניינו. בית הדין דחה את תביעת לשון הרע, אך קיבל חלק מרכיבי התביעה הנוגעים ליחסי העבודה.
הטענה לפרסום והראיות שהוצגו
התובע טען כי דברים שנאמרו בפגישות הגיעו לאנשים בקהילה. עדים העידו על דברים ששמעו מאחרים, אך אותם אנשים לא העידו בפני בית הדין. התובע הכחיש את הטענות.
בית הדין לא קבע שהדברים אכן הופצו בקהילה. הוא קבע שלא הוכחה דרישת הפרסום לפי סעיף 2(ב) לחוק איסור לשון הרע. עדויות על דברים שנמסרו לעדים לא לוו בעדות של האנשים שלכאורה שמעו אותם. התוצאה הייתה דחיית תביעת לשון הרע, ולא קביעה שהטענות שהופנו כלפי התובע היו נכונות.
הטענות האישיות לא הוכחו; רכיבי העבודה נבחנו בנפרד
בית הדין לא קבע כי הטענות האישיות נגד התובע הוכחו. הוא בחן בנפרד את סיום העבודה, וקבע כי התובע פוטר וכי למעסיק עומדת סמכות ניהולית לסיים העסקה. לא נפסק פיצוי בגין פיטורים שלא כדין: לפי התרשמות בית הדין, נערכו שיחות שבהן ניתנה לתובע אפשרות להשיב לטענות, על רקע היחסים האישיים הקרובים בין הצדדים.
עם זאת, בית הדין בחן בנפרד את סיום העבודה. הוא קבע כי התובע פוטר וכי למעסיק עומדת סמכות ניהולית לסיים העסקה. בית הדין גם לא פסק פיצוי בגין פיטורים שלא כדין: לפי התרשמותו, נערכו בין הצדדים שיחות שבהן ניתנה לתובע אפשרות להשיב לטענות, על רקע היחסים האישיים הקרובים ביניהם.
גם שאלות העבודה הושפעו מאופי היחסים
בית הדין תיאר מערכת יחסים שבה הגבול בין עבודה, סיוע קהילתי והתנדבות לא היה חד. הוא קיבל את גרסת הנתבעים לגבי היקף שעות העבודה במשרדים, ולא קיבל את טענת התובע שעבד מעבר לכך. לנוכח אופי התפקיד, הגישה למידע ולכספים והעצמאות בביצוע מטלות, נקבע שהתובע הועסק בתפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי; לכן לא נפסק לו גמול שעות נוספות. בית הדין גם קבע שהסיוע בשבתות ובחגים נעשה בהתנדבות.
מה נפסק בפועל
בית הדין הורה למעסיקה לשלם לתובע 69,361 ש״ח בגין פיצויי פיטורים, 2,598 ש״ח בגין הפרשות לפנסיה, 1,800 ש״ח בגין הפרשי שכר, 1,753 ש״ח בגין דמי הבראה ו-5,000 ש״ח בגין אי מסירת תלושי שכר כדין. לחלק מהסכומים נקבעו הפרשי הצמדה וריבית לפי התנאים שבפסק הדין. אין בכך כדי ללמד שהתשלומים בוצעו בפועל. תביעת לשון הרע נדחתה, התביעה נגד נתבעים נוספים נדחתה, ולא ניתן צו להוצאות; כל צד נדרש לשאת בהוצאותיו.
המסקנה מפסק הדין
במקרה זה, בית הדין דחה את תביעת לשון הרע משום שלא הוכחה דרישת הפרסום. במקביל, הוא בחן בנפרד את רכיבי העבודה ואת נסיבות סיום ההעסקה, והגיע לתוצאות שונות בכל אחד מהנושאים. מקרים אחרים תלויים בראיות ובנסיבותיהם.
לקריאת פסק הדין המלא – 7563-06-16
הבהרה: הפוסט נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית וחשוף לטעויות. ייתכן שהוגש ערעור, ניתנה החלטה מאוחרת יותר או שהתוצאה המשפטית השתנתה.
