תביעה שכנגד בגין פגיעה במוניטין נדחתה: לא הוכחו פרסום או הפרעה עסקית

פסק הדין עוסק בשתי מחלוקות נפרדות: תביעה צרכנית לביטול חלקי של עסקה, ותביעה שכנגד בגין הפרעה לפעילות עסקית, הסגת גבול, פגיעה בתדמית, עוגמת נפש, טרדה, השחתת זמן עבודה ושכר עובדים. בית המשפט דחה את התביעה שכנגד בשל היעדר הוכחה לפרסום פוגע או להפרעה עסקית, ובנפרד הורה על השבה יחסית עבור שירות הליווי.

תוכן עניינים

תשובה מהירה

בית המשפט דחה תביעה שכנגד בסך 25,000 ש״ח בגין כמה ראשי נזק: הפרעה לפעילות עסקית, הסגת גבול, פגיעה בתדמית, עוגמת נפש, טרדה, השחתת זמן עבודה ושכר עובדים, לאחר שלא הוכח פרסום או השמעת ביטוי פוגע ולא הוכחה הפרעה לפעילות העסקית. בנפרד, נפסקה השבה צרכנית של 4,976 ש״ח עבור רכיב הליווי בקורס.

הבהרה: תוכן זה נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית בהסתמך על פסק הדין והנתונים המאומתים במערכת LAWZ. אין לראות בתוכן זה ייעוץ משפטי.

20445-07-25 | בית משפט לתביעות קטנות בפתח תקווה | הרשם הבכיר איתי שרון | 2026-07-08

תובע / נתבע שכנגד: יצחק צחי נמצוביץ | נתבעת / תובעת שכנגד: ביח"ד בית הספר ליזמות

תביעה שכנגד בגין הפרעה לפעילות עסקית, הסגת גבול, פגיעה בתדמית, עוגמת נפש, טרדה, השחתת זמן עבודה ושכר עובדים אינה מתקבלת רק משום שהוגשו טענות על התנהלות מפריעה או נזק לעסק. במקרה זה, בית המשפט לתביעות קטנות דחה דרישה ל-25,000 ש״ח, משום שלא הוכח שהתובע פרסם או השמיע ביטוי שפגע בשם הטוב, או שגרם להפרעה בפעילות העסקית. במקביל, התקבלה חלקית תביעתו הצרכנית של התובע, אך ההשבה שנפסקה בה אינה פיצוי לפי חוק איסור לשון הרע.

מה נטען בתביעה שכנגד ומה נקבע

הנתבעת, שהגישה את התביעה שכנגד, טענה כי התובע הגיע למשרדיה כדי למסור כתב תביעה, ובהמשך הפריע לעבודה ולמפגשים עם לקוחות ותלמידים. היא דרשה פיצוי בגין הפרעה לפעילות עסקית, הסגת גבול, פגיעה בתדמית, עוגמת נפש, טרדה, השחתת זמן עבודה ושכר עובדים. התובע חלק על תיאור האירוע וטען שהגיע לצורך המצאת מסמכים, ושלא הפריע לפעילות העסק.

בית המשפט קבע שלא הוכח שהתובע נכנס לחדרים ללא רשות או הפריע לשיחות ולפגישות שתוארו. הוא גם ציין שהתצהיר שהנתבעת הסתמכה עליו לא הספיק לביסוס הטענות, בין היתר משום שעורכו לא התייצב להעיד. לא הובאו לפניו לקוחות שיעידו על חשיפה להתנהלות הנטענת או תיעוד ממצלמות שהותקנו במקום. בנוסף, לא הוכח שהתובע פרסם או השמיע ביטוי פוגע לפני לקוחות הנתבעת. לכן נדחתה התביעה שכנגד לגופה, ולא נפסק בה פיצוי.

גם הטענות לפגיעה בפרטיות לא הוכחו. אשר לטענת הסגת הגבול, בית המשפט הסביר כי בנסיבות שנדונו לא הונחה תשתית לנזק כספי ממשי שניתן להעריך, ולכן גם טענה זו לא ביססה זכות לפיצוי.

ההשבה הצרכנית נגעה לרכיב אחר בעסקה

הרקע להליך היה התקשרות בקורס מסחר מקוון, שכללה קורס דיגיטלי מוקלט ושירות ליווי למשך שישה חודשים. התובע הודיע על ביטול העסקה כשבוע לאחר ההתקשרות. בית המשפט קיבל את גרסתו בדבר ההתקשרות בעקבות פנייה באינטרנט ושיחת זום, וקבע כי מדובר בעסקת מכר מרחוק. הוא לא קיבל את טענת התובע לזכאות לביטול בתוך ארבעה חודשים מכוח מעמד של אדם עם מוגבלות, אך בחן בנפרד את הזכויות ביחס לשירות הליווי.

לגבי הקורס המוקלט, נקבע שהתובע נחשף לתכנים, ושבהסכם נקבע לו מחיר נפרד של 4,200 ש״ח. לכן לא נפסק החזר עבור רכיב זה. לעומת זאת, הליווי הוגדר שירות מתמשך, שניתן לאורך תקופה ובהתאם לצורך. בית המשפט מצא שהתנאי שלפיו חשיפה לתכני הקורס שוללת כל החזר גם עבור הליווי מגביל באופן בלתי הוגן את האפשרות לבטל רכיב נפרד, ומהווה תנאי מקפח ביחס אליו.

בהתאם לכך נפסק החזר יחסי של 94% מעלות רכיב הליווי, בניכוי דמי ביטול של 100 ש״ח. הסכום שנפסק, 4,976 ש״ח, הוא השבה צרכנית לפי נימוק זה — ולא פיצוי בשל לשון הרע או פגיעה במוניטין. בית המשפט לא פסק גם פיצוי בגין עוגמת נפש או פיצוי לדוגמה.

הסכומים שנפסקו ומשמעותם

הנתבעת / תובעת שכנגד חויבה לשלם לתובע / נתבע שכנגד השבה בסך 4,976 ₪ בצירוף ריבית שקלית ממועד הגשת התביעה, ובנפרד הוצאות משפט בסך 900 ₪. אלה שני רכיבים נפרדים: ההשבה נוגעת לרכיב הליווי בעסקה, וההוצאות הן הוצאות משפט. התביעה שכנגד נדחתה ולא נפסק בגינה פיצוי. לפי פסק הדין, הסכומים נועדו להשתלם בתוך 30 ימים; פסק הדין אינו קובע אם התשלום בוצע בפועל.

המסקנה המעשית מפסק הדין

הטענות לנזק למוניטין ולהפרעה לעסק לא הוכחו באמצעות ראיות מספקות, ובפרט לא הוכח פרסום או השמעת ביטוי פוגע. ההשבה שנפסקה נבעה מהבחנה בין רכיבי העסקה ומאופן ביטול שירות הליווי, ולא מהתביעה שכנגד. התוצאה משקפת את נסיבות המקרה ואת הראיות שהוצגו בו.

לקריאת פסק הדין המלא – 20445-07-25

הבהרה: הפוסט נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית וחשוף לטעויות. ייתכן שהוגש ערעור, ניתנה החלטה מאוחרת יותר או שהתוצאה המשפטית השתנתה.

מה אנחנו למדים?

המסקנה מפסק הדין: התביעה שכנגד נדחתה משום שלא הוכחו פרסום פוגע או הפרעה עסקית. ההשבה שנפסקה נגעה לרכיב הליווי בעסקה הצרכנית, ולא לפיצוי לשון הרע.

שאלות נפוצות

בית המשפט קבע שלא הוכח שהתובע פרסם או השמיע ביטוי פוגע, או שהפריע לפעילות העסקית כפי שנטען. התצהיר שעליו הסתמכה הנתבעת לא הספיק, ועורכו לא התייצב להעיד.

לא. זה היה הסכום שהנתבעת דרשה בתביעה שכנגד על כלל ראשי הנזק שפורטו. התביעה נדחתה ולא נפסק בגינה פיצוי.

לא. הסכום נפסק כהשבה יחסית עבור רכיב הליווי בעסקה הצרכנית, ואינו פיצוי לפי חוק איסור לשון הרע.

בית המשפט קבע שהתובע נחשף לתכני הקורס המוקלט, שמחירו הופרד בהסכם, ולכן לא זכאי להחזר עבורו. שירות הליווי למשך שישה חודשים הוכר כשירות מתמשך, והתנאי שמנע כל החזר עבורו נמצא מקפח בנסיבות המקרה.

נפסקה השבה של 94% מעלות רכיב הליווי, בניכוי דמי ביטול של 100 ש״ח.

נפסקו 900 ש״ח הוצאות משפט בנפרד מההשבה הצרכנית. בית המשפט הורה לשלם את הסכומים בתוך 30 ימים, אך פסק הדין אינו קובע אם שולמו בפועל.

נסכם...

הנתבעת דרשה 25,000 ש״ח בגין הפרעה לפעילות עסקית, הסגת גבול, פגיעה בתדמית, עוגמת נפש, טרדה, השחתת זמן עבודה ושכר עובדים. בית המשפט קבע שלא הוכחו ההפרעה או פרסום של ביטוי פוגע, ודחה את התביעה שכנגד. ההשבה בסך 4,976 ש״ח, בתוספת ריבית שקלית ממועד הגשת התביעה, נפסקה בתביעה הצרכנית עבור רכיב הליווי בעסקה; עוד נפסקו 900 ש״ח הוצאות משפט. הסכומים הועמדו לתשלום בתוך 30 ימים, אך פסק הדין אינו קובע אם שולמו.