הבהרה: תוכן זה נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית בהסתמך על פסק הדין והנתונים המאומתים במערכת LAWZ. אין לראות בתוכן זה ייעוץ משפטי.
18286-04-21 | בית הדין האזורי לעבודה ירושלים | השופט עמי רוטמן | נציג ציבור (עובדים) אברהם שבבו | נציגת ציבור (מעסיקים) גב' לאה בר אילן | 2024-06-26
התובע: יובל אנגל | הנתבעת: מדינת ישראל – משרד החינוך
ייצוג התובע: עו״ד אסף כהן | ייצוג הנתבעת: עו״ד מוריה אלימלך
מכתב ממעסיק שמברר היעדרות או מבקש מסמכים רפואיים אינו הופך אוטומטית לפרסום לשון הרע. בפסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים נדחתה תביעה בעקבות שני מכתבים שנשלחו לעובד בנושא היעדרותו. בית הדין בחן את משמעותם בעיני אדם סביר, את מטרתם ואת זהות הנמענים, וקבע כי בנסיבות המקרה אין בהם לשון הרע.
מה עמד ברקע המכתבים?
העובד לימד בבית ספר, ונעדר מעבודתו בתחילת שנת הלימודים בספטמבר 2020. לפי ממצאי בית הדין, הוא שלח בספטמבר אישורי מחלה המתייחסים לתקופה שהחלה ב-2 בספטמבר, אך לא הציג אישור ליום הראשון בחודש. בית הדין מצא גם שלא הוכח כי אישורים לתקופה שמסוף ספטמבר ואילך הועברו בזמן לגורמים הרלוונטיים. לפי הממצאים, במהלך אוקטובר לא נמסרו לגורמים אלה עדכונים או אישורים בזמן אמת.
המכתב הראשון, שנשלח בנובמבר, ציין כי העובד לא התייצב לעבודה, כי שובץ לעבודה וכי לא הוצג מסמך המצדיק את ההיעדרות. הוא גם ביקש להמציא מסמכים אם יש לכך הצדקה. עותקים נשלחו לבעלי תפקידים שעסקו בכוח אדם, בשכר ובניהול בית הספר. המכתב השני, שנשלח בדצמבר, ציין שהעובד עדיין לא חזר לעבודה ושלא התקבלו אצל הגורמים הרלוונטיים מסמכים המצדיקים את ההיעדרות. הוא גם הודיע על הנחיה לעצור תשלום שכר.
בית הדין התייחס לכך שבנובמבר הועברו מסמכים רפואיים למחלקת פניות הציבור, ולא לכתובת של אשת הקשר בתחום כוח האדם שצוינה במכתב הראשון. העובדה שהמסמך נשלח למחלקת פניות הציבור לא נעלמה מעיני בית הדין, אך לא הוכח שהגיע בזמן לגורמים שטיפלו בהיעדרות. בית הדין קיבל את האפשרות שבארגון גדול עשוי לחלוף זמן עד שפנייה כזו תועבר למחלקה המתאימה. בדצמבר נשלחו אישורים נוספים בתגובה למכתב השני.
איך בחן בית הדין את הפרסומים?
בית הדין ציין כי כתב התביעה וסיכומי העובד לא הבהירו באופן מספק אילו ביטויים מדויקים במכתבים, לשיטתו, מקימים עילת לשון הרע. עם זאת, הוא בחן את הטענות לגופן. בהתאם למבחן האובייקטיבי, נבחנה משמעות המכתבים בעיני האדם הסביר ובהקשר שבו נכתבו, ולא רק לפי תחושת הפגיעה של מי שקיבל אותם.
לפי בית הדין, המכתבים עסקו בהתנהלות הקשורה להיעדרות ולהעברת מסמכים, ולא באופיו של העובד או בתכונה שלילית כללית שיוחסה לו. עוד נשקלה העובדה שהמכתבים אפשרו לו להציג מסמכים שיסבירו את ההיעדרות. הנמענים היו בעלי תפקידים רלוונטיים לניהול כוח האדם, השכר והעבודה בבית הספר, ולא ציבור רחב. בית הדין לא מצא שהוכחה היכרות אישית של הנמענים עם העובד, למעט מנהל בית הספר.
ההכרעה הביאה בחשבון את המתח בין ההגנה על השם הטוב לבין הצורך של מעסיק לנהל כוח אדם, לברר היעדרויות ולהיערך להחלפת עובד. בית הדין הדגיש כי מכתב שנוגע לתפקוד בעבודה ולבירור ענייני, ומופץ לגורמים הקשורים לכך, צריך להיבחן בהקשר התעסוקתי שלו. בנסיבות אלה נקבע שהמכתבים אינם לשון הרע, גם אם היו תקלות בהתנהלות המעסיק.
ההגנות נדונו כחלופה
לאחר שקבע שאין מדובר בלשון הרע, בית הדין הוסיף ובחן את ההגנות שהועלו, למעלה מן הצורך. הוא קבע כי אילו היה מוצא שהמכתבים מהווים לשון הרע, היו עומדות למעסיק ההגנות של אמת בפרסום ועניין ציבורי, וכן הגנות הנוגעות לחובה או לעניין אישי כשר ולהבעת דעה של ממונה על עובד. לכן אין לקרוא את הדיון בהגנות כאילו הוא מחליף את הקביעה העיקרית שלפיה לא התקיימה לשון הרע.
ביחס למכתב הראשון, בית הדין קבע כי העובד לא התייצב לעבודה ביום 1 בספטמבר ולא הציג אישור מחלה לאותו יום. הוא גם מצא שהעובד שובץ לעבודה לשנת הלימודים. באשר למכתב השני, נקבע שאין מחלוקת שהעובד לא חזר לעבודה עד מועד שליחתו, וכי המסמך הרפואי שהועבר למחלקת פניות הציבור לא הוכח ככזה שהגיע במועד לגורמים שטיפלו בנושא. בית הדין לא מצא שהאמירות במכתב השני היו שגויות או נכתבו בחוסר תום לב על בסיס המידע שהיה בידי הגורמים הרלוונטיים באותה עת.
התוצאה והמשמעות המעשית
העובד תבע 150,000 ₪ וכן ביקש פיצוי חלופי בגין עוגמת נפש ופרסום התנצלות. התביעה נדחתה, ולא נפסק פיצוי בגין לשון הרע או עוגמת נפש; גם דרישת ההתנצלות לא נענתה. בנפרד מהפיצוי שנדחה, התובע חויב לשלם לנתבעת הוצאות בסך 3,000 ₪ בתוך 30 יום מהמצאת פסק הדין. אם ההוצאות לא ישולמו במועד, הן יישאו הפרשי הצמדה וריבית בהתאם לפסק הדין.
המסקנה אינה שכל מכתב של מעסיק על היעדרות מוגן מפני תביעת לשון הרע. פסק הדין מדגים את החשיבות של תוכן המכתב, מטרתו, הנמענים והמידע שהיה זמין בעת שליחתו. ההכרעה נקבעה לפי נסיבות המקרה, ומקרים אחרים עשויים להיבחן אחרת.
לקריאת פסק הדין המלא – 18286-04-21
הבהרה: הפוסט נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית וחשוף לטעויות. ייתכן שהוגש ערעור, ניתנה החלטה מאוחרת יותר או שהתוצאה המשפטית השתנתה.
