פוסט על מזון במסעדה: פיצוי של 7,000 ש״ח בגין לשון הרע

פסק הדין מדגים מדוע זיהוי חשבון פייסבוק אינו תמיד מספיק כדי להוכיח מה נכתב בפרסום מסוים. ההכרעה עסקה בשלושה פרסומים, אך קבעה אחריות רק ביחס לפוסט אחד בדף העסקי של מסעדה.

תוכן עניינים

תשובה מהירה

בית המשפט פסק 7,000 ש״ח בגין פוסט בדף העסקי של מסעדה, לאחר שקבע כי הפוסט היווה לשון הרע ודחה את הגנות הנתבע. שתי תגובות אחרות לא ביססו אחריות, משום שהעותקים שהוגשו לא הוכיחו באופן מהימן את תוכנן ורצפן. בנוסף נפסקו 3,000 ש״ח הוצאות ושכר טרחה.

הבהרה: תוכן זה נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית בהסתמך על פסק הדין והנתונים המאומתים במערכת LAWZ. אין לראות בתוכן זה ייעוץ משפטי.

14839-10-19 | בית משפט השלום בעפולה | השופטת ודאד יונס גנאים | 2023-08-02

צד תובע: ינון בוחבוט | צד נתבע: רביד מזרחי

תביעה על שלושה פרסומים בפייסבוק הסתיימה בקבלה חלקית: בית המשפט קבע כי פוסט שפורסם בדף העסקי של מסעדה חרג מביקורת מוגנת, ודחה את ההגנות שהעלה הנתבע. בגין אותו פוסט נפסקו 7,000 ש״ח פיצוי, ובנפרד 3,000 ש״ח הוצאות ושכר טרחה. שתי תגובות אחרות, שפורסמו מתחת לסרטון בדף של ערוץ חדשות, לא שימשו בסיס לקביעה של אחריות.

שלושה פרסומים, אך לא אותה תוצאה

הפרסומים שבמחלוקת כללו שתי תגובות שיוחסו לנתבע מתחת לסרטון, ובהן הועלו טענות על סוג המזון שנמכר במסעדה, על התנהלות הבעלים ועל ניסיון להשיג ביקורות חיוביות. הפרסום השלישי היה פוסט בדף העסקי של המסעדה. הוא הציג את המזון כבלתי ראוי למאכל וקשר את האכילה במקום לתחלואה במערכת העיכול.

לגבי שתי התגובות הראשונות, בית המשפט קבע כי הן נרשמו מחשבון הפייסבוק של הנתבע, ודחה את הטענה שהחשבון מזויף או נפרץ בהיעדר ראיות שתמכו בכך. עם זאת, קביעה זו לא הכריעה את שאלת תוכן הפרסומים שהוגשו לבית המשפט. התובע לא הגיש את צילומי המסך המקוריים, ועדותו לא הייתה עקבית בשאלה אם הוא עצמו צילם את כל הפרסומים או שחלקם נשלחו אליו. גם ההסבר שלפיו אתר החדשות שינה את גרסתו לא נתמך בראיה.

העותקים שהוגשו היו חלקיים, ובית המשפט מצא בהם קשיים הנוגעים לרצף התגובות ולמיקומן. כך, בין היתר, חלק מהתגובה לא הופיע במסמך, ולא ניתן היה להבין ממנו מה נכתב קודם לכן; גם בפרסום הראשון, שורת הלייקים והשיתופים הופיעה מתחת לתגובה ולא מתחת לסרטון. לכן, אף שהחשבון זוהה, לא ניתן היה לקבוע באופן מהימן מה היה תוכן הפרסומים ומה היה סדרם. מסיבה זו לא ניתן היה לבסס עליהם את התביעה.

מדוע הפוסט בדף העסקי הוביל לפיצוי?

הנתבע אישר שפרסם את הפוסט בדף העסקי, אך טען כי התיאור שיקף את חווייתו לאחר שאכל במסעדה. בית המשפט הצביע על סתירות בעדויות לגבי מועד הביקור ולגבי השאלה אם גם חברו אכל מן המזון. הנתבע לא פנה לרופא או למסעדה, ולא הוצג תיעוד רפואי. על יסוד הראיות שהוגשו, בית המשפט קבע שלא הוכח באופן מספק כי המזון היה מקולקל או שהוא גרם לתחלואה.

בית המשפט דחה גם את הגנת אמת בפרסום, הקבועה בסעיף 14 לחוק איסור לשון הרע. לשיטתו, לא הוכחה אמיתות הטענות, ולא הוכח שהפרסום נועד להזהיר את הציבור. בית המשפט קישר את הרקע לפרסום לסכסוך אזרחי בין הצדדים, על רקע עבודות שיפוץ שביצע אביו של הנתבע בביתו של אחי התובע וכתבה שעסקה בנושא. גם טענת הבעת הדעה לא התקבלה: הפוסט הציג טענות עובדתיות על המזון ולא סיפק להן בסיס עובדתי מספק. בנוסף, בית המשפט קבע שאין מדובר בפרסום שולי, משום שקורא סביר עשוי להתייחס ברצינות לטענה על מזון שאינו ראוי למאכל במסעדה בשרית.

הפיצוי והמשמעות המעשית

בית המשפט קבע כי התקיימו יסודות עוולת לשון הרע ביחס לפוסט השלישי, וכי לא עומדת לנתבע הגנה. לצד זאת, לא הוכח נזק ממוני שנגרם לתובע. בקביעת הפיצוי נלקחו בחשבון הפגיעה בשם הטוב ובמוניטין המסעדה, העובדה שהפרסום נעשה על רקע סכסוך אזרחי, הפרסום ברשת, הקביעה שהמפרסם לא האמין בכנות ובאמיתות הדברים, והעובדה שהפוסט הוסר לאחר זמן קצר.

התוצאה הייתה פיצוי של 7,000 ש״ח בגין הפוסט בדף העסקי, ועוד 3,000 ש״ח הוצאות ושכר טרחה. אלה רכיבים נפרדים: הסכום הראשון הוא פיצוי בגין לשון הרע, והשני נפסק עבור הוצאות ושכר טרחה. פסק הדין אינו מלמד אם הסכומים שולמו בפועל. המקרה מדגיש גם את ההבדל בין הוכחת זהות החשבון שממנו נכתבו תגובות לבין הוכחת התוכן והרצף של פרסומים מסוימים. ההכרעה תלויה בראיות שהוגשו באותו הליך, ואין להסיק ממנה שכל ביקורת שלילית על עסק היא לשון הרע.

לקריאת פסק הדין המלא – 14839-10-19

הבהרה: הפוסט נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית וחשוף לטעויות. ייתכן שהוגש ערעור, ניתנה החלטה מאוחרת יותר או שהתוצאה המשפטית השתנתה.

מה אנחנו למדים?

המסקנה מפסק הדין: אחריות נקבעה רק ביחס לפוסט בדף העסקי, לאחר שההגנות נדחו; שתי תגובות אחרות לא ביססו אחריות משום שהעותקים לא הוכיחו את תוכנן ורצפן. נפסקו 7,000 ש״ח פיצוי ועוד 3,000 ש״ח הוצאות ושכר טרחה.

שאלות נפוצות

הפיצוי נפסק בגין פוסט בדף העסקי של המסעדה, שבו הוצגו טענות על טיב המזון ועל תחלואה לאחר אכילה במקום.

בית המשפט קבע שהתגובות נרשמו מחשבון הפייסבוק של הנתבע, אך העותקים שהוגשו היו חלקיים ולא הוכיחו באופן מהימן את תוכנן ואת רצף הדברים. בין היתר, בפרסום הראשון שורת הלייקים והשיתופים הופיעה מתחת לתגובה ולא מתחת לסרטון.

לא. בית המשפט דחה את הטענה שהחשבון היה מזויף או נפרץ בהיעדר ראיות לכך, אך קבע שהעותקים לא הספיקו כדי לבסס תביעה על תוכן התגובות.

בית המשפט קבע שלא הוכחה אמיתות הטענות על המזון, בין היתר לנוכח סתירות בעדויות והיעדר תיעוד רפואי. הוא גם קבע שלא הוכח שהפרסום נועד להזהיר את הציבור.

ההגנה נדחתה משום שהפרסום כלל טענות עובדתיות על המזון ולא הציג בסיס עובדתי מספק להן. בית המשפט גם קבע שאין מדובר בפרסום שולי בהקשר של עסק לממכר מזון.

נפסקו 7,000 ש״ח פיצוי בגין לשון הרע ועוד 3,000 ש״ח הוצאות ושכר טרחה. פסק הדין אינו קובע אם הסכומים שולמו בפועל.

נסכם...

בית המשפט קבע שהפוסט בדף העסקי הציג טענות עובדתיות על המזון, שהנתבע לא הוכיח את אמיתותן ולא הראה כי הפרסום נועד להזהיר את הציבור. הגנות אמת בפרסום, הבעת דעה וזוטי דברים נדחו. בגין פרסום זה נפסקו 7,000 ש״ח, ובנפרד 3,000 ש״ח הוצאות ושכר טרחה. בנוגע לשתי תגובות מתחת לסרטון, בית המשפט זיהה את החשבון שממנו נכתבו, אך קבע שהעותקים החלקיים לא ביססו באופן מהימן את תוכן הפרסומים ואת רצף הדברים.