פוסט מעליב על שוטר: מתי גידופים הופכים ללשון הרע?

פסק הדין עסק בפוסט שפורסם לאחר מסירת הודעת אי שימוש ברכב בשל ליקויי בטיחות. בית המשפט בחן אם מדובר בגידופים בלבד או בפרסום הפוגע גם בשם הטוב ובתפקוד המקצועי של שוטר.

תוכן עניינים

תשובה מהירה

בית המשפט קבע שפוסט פומבי בפייסבוק, שכלל כינויי גנאי וזיהה שוטר בשמו ובתמונותיו תוך הטלת דופי בתפקודו, הוא לשון הרע. התביעה התקבלה; נפסקו 7,000 ₪ פיצוי ו-3,000 ₪ הוצאות ושכר טרחה.

הבהרה: תוכן זה נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית בהסתמך על פסק הדין והנתונים המאומתים במערכת LAWZ. אין לראות בתוכן זה ייעוץ משפטי.

6280-06-20 | בית משפט השלום בעכו | כבוד השופטת דנה עופר | 2021-09-01

התובע: יאמן אסעד | הנתבע: אשרף חאמד

ייצוג יאמן אסעד: עו״ד סאמי אסעד | ייצוג אשרף חאמד: עו״ד אחמד כתאנה

פוסט ברשת חברתית עשוי להיתפס כתגובה רגעית, במיוחד כאשר הוא נכתב בעקבות עימות עם בעל תפקיד. אולם בית המשפט קבע כי בנסיבות שנדונו, פרסום פומבי שכלל כינויי גנאי, ביקורת על התנהלות שוטר וזיהוי שלו בשמו ובתמונותיו חרג מגידופים בלבד והיווה לשון הרע. התביעה התקבלה, ונפסקו 7,000 ₪ פיצוי וכן 3,000 ₪ הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

הפרסום והנסיבות שקדמו לו

לפי פסק הדין, הנתבע קיבל מהתובע הודעת אי שימוש ברכב לאחר שנמצאו בו ליקויי בטיחות. לאחר מכן פרסם הנתבע פוסט פומבי בערבית בעמוד הפייסבוק שלו, לצד תמונות התובע. הפוסט תיאר את התנהלות השוטר באופן שלילי וכלל כינויי גנאי. זהות המפרסם והעובדה שהפרסום נותר בעמוד במשך 24 שעות ולאחר מכן הוסר לא היו שנויות במחלוקת.

הנתבע טען שהתובע נהג כלפיו באגרסיביות ושהודעת אי השימוש נמסרה ללא הסבר מספק. בית המשפט לא קיבל את הטענות: הן הועלו באופן כללי ולא הוכחו. עוד צוין כי הנתבע לא הגיש תלונה בעניין ההתנהגות הנטענת, וכי בטופס הודעת אי השימוש פורטו הליקויים ונכללה חתימת הנתבע. בית המשפט הדגיש שהפוסט לא הציג בפני הקוראים את טענת הנתבע כי הרכב הורד מהכביש שלא בצדק.

ההבחנה בין קללה לבין פרסום פוגעני

בית המשפט הסביר שקללות וגידופים אינם הופכים אוטומטית ללשון הרע, וההכרעה תלויה בהקשר. אמירות שנאמרות בעל פה במהלך חילופי דברים סוערים עשויות להיבחן אחרת מפרסום כתוב שמועלה לרשת לאחר שהאירוע הסתיים. המבחן הוא אובייקטיבי: כיצד קורא סביר היה מבין את הפרסום, בהתחשב גם בנסיבות ולא רק במילים עצמן.

במקרה הזה, נקבע כי הפרסום יצר רושם שלילי על תפקוד השוטר, כאילו הוא מתעמר בנהגים ומפר את תפקידו. הפגיעה לא נבעה רק מהעלבונות האישיים: הפוסט הציג שוטר מסוים, ציין את שמו וכלל את תמונותיו, וקשר את הדברים לתפקודו המקצועי. בית המשפט מצא שהפרסום עלול להשפיל ולבזות את התובע ולפגוע במשרתו ובמקצועו. הוא דחה את הטענה שמדובר בגידופים גרידא, בין היתר משום שהדברים פורסמו בכתב לאחר האירוע ולא נאמרו כחלק מוויכוח בעל פה בזמן כעס.

למה הגנת תום הלב לא התקבלה?

הנתבע טען כי הביע דעה על התנהלותו של עובד ציבור. בית המשפט ציין שהדין מאפשר ביקורת על התנהגות של בעלי תפקיד ציבורי, אך הגנה זו מחייבת, בין היתר, שהפרסום יהיה הבעת דעה ולא יחרוג מהסביר בנסיבות. נקבע שהפוסט לא נוסח כהבעת דעה, ושבחירת כינויי הגנאי לצד ציון זהותו של התובע ותמונותיו חרגה מתחום הסביר. לכן נדחתה הגנת תום הלב. בית המשפט הוסיף כי תפקיד ציבורי אינו שולל את ההגנה על שמו הטוב של מי שממלא אותו.

גם הטענה שמדובר בזוטי דברים נדחתה. בית המשפט הביא בחשבון את הפגיעה שהתובע חווה, ובכלל זה את הקשר בין הפרסום לבין עבודתו כשוטר. עם זאת, הקביעה שהפרסום הוא לשון הרע לא קבעה שהפגיעה הייתה מן החמורות ביותר: בית המשפט הבחין בין עצם האחריות לבין עוצמת הפגיעה לצורך קביעת הפיצוי.

היקף החשיפה והשפעתו על הפיצוי

התובע ביקש 50,000 ₪ כפיצוי ללא הוכחת נזק. בית המשפט קבע שהפרסום הגיע לכמה עשרות מחבריו של הנתבע ולא הופץ מעבר לכך, וזקף לטובת הנתבע את העובדה שהפוסט הוסר לאחר 24 שעות. מנגד, בית המשפט ציין כי לפי נספחי התביעה הפוסט זכה ל-18 תגובות אוהדות ול-54 חיבובים. נתונים אלה תוארו כתגובות וכחיבובים, ולא כמספר הקוראים או הצופים.

הפיצוי נקבע בהתחשב בהיקף החשיפה ובמשך הפרסום, לצד אופיו המבזה והפגיעה בשמו הטוב ובתפקודו המקצועי של התובע. בית המשפט תיאר את הפרסום כמבזה, אך קבע שפגיעתו אינה מן הקשות ושמדובר בהתבטאות מוגבלת בהיקפה. בהתאם לכך נפסקו 7,000 ₪ פיצוי בגין לשון הרע, ולא מלוא הסכום שנתבע.

בנוסף לפיצוי, הורה בית המשפט לנתבע לשלם 3,000 ₪ כהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל. נקבע כי הסכומים ישולמו בתוך 30 יום; אם לא ישולמו במועד, יחולו עליהם הפרשי הצמדה וריבית כחוק. ההוצאות הן רכיב נפרד מהפיצוי בגין לשון הרע.

מה אפשר ללמוד מפסק הדין?

פסק הדין מדגים שההקשר, אופן הפרסום והזיהוי של האדם שאליו הוא מכוון עשויים להכריע אם דברים ייחשבו גידופים בלבד או לשון הרע. ביקורת על בעל תפקיד ציבורי אינה פוטרת מבחינת תוכן הפרסום ואופן הצגתו. לצד זאת, גם לאחר שנקבעת אחריות, היקף התפוצה, משך החשיפה וחומרת הפגיעה משפיעים על גובה הפיצוי. ההכרעה תלויה בנסיבות של כל מקרה.

לקריאת פסק הדין המלא – 6280-06-20

הבהרה: הפוסט נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית וחשוף לטעויות. ייתכן שהוגש ערעור, ניתנה החלטה מאוחרת יותר או שהתוצאה המשפטית השתנתה.

מה אנחנו למדים?

המסקנה מפסק הדין: פרסום פומבי שמזהה בעל תפקיד ומטיל דופי בתפקודו, לצד עלבונות אישיים, עשוי להיחשב לשון הרע ולא להיחסות כגידופים בלבד. במקרה זה נפסקו 7,000 ₪ פיצוי, תוך התחשבות בתפוצה ובמשך החשיפה המוגבלים.

שאלות נפוצות

בית המשפט קבע שהפוסט, שפורסם לצד תמונות התובע וזיהה אותו, הטיל דופי בתפקודו המקצועי וכלל עלבונות אישיים. בנסיבות אלה הוא הוכר כלשון הרע.

לא בהכרח. בית המשפט ציין שההכרעה תלויה בנסיבות ובאופן שבו קורא סביר יבין את הפרסום. כאן נשקלו, בין היתר, פרסום כתוב לאחר האירוע, הזיהוי של התובע והקישור בין העלבונות לתפקודו כשוטר.

בית המשפט קבע שהפרסום לא נוסח כהבעת דעה ושכינויי הגנאי, בצירוף ציון זהות התובע ותמונותיו, חרגו מהסביר. לכן הגנת תום הלב לא התקבלה.

לא. בית המשפט קבע שהטענה להתנהגות אגרסיבית ולהיעדר הסבר להודעת אי השימוש הועלתה באופן כללי ולא הוכחה. עוד צוין שבטופס פורטו הליקויים ונכללה חתימת הנתבע.

בית המשפט ציין שהפרסום הגיע לכמה עשרות מחברי הנתבע ולא הופץ מעבר לכך. בנפרד, הוא ציין 18 תגובות אוהדות ו-54 חיבובים; אלה מדדי תגובה לפוסט ולא מספר הקוראים.

התובע ביקש 50,000 ₪. בית המשפט התחשב בפגיעה ובאופי המבזה של הפרסום, אך גם בכך שהתפוצה הייתה מוגבלת, הפוסט הוסר לאחר 24 שעות ופגיעתו אינה מן הקשות. הפיצוי שנפסק היה 7,000 ₪.

7,000 ₪ נפסקו כפיצוי בגין לשון הרע. בנוסף נפסקו 3,000 ₪ כהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל. נקבע כי הסכומים ישולמו בתוך 30 יום, אחרת יחולו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

נסכם...

נקבע שהפרסום הפומבי הציג שוטר מסוים באופן מבזה והטיל דופי בתפקודו. הגנת תום הלב נדחתה, בין היתר משום שהפוסט לא נוסח כהבעת דעה וחרג מהסביר; גם טענת זוטי הדברים נדחתה. מנגד, התפוצה הוגבלה לכמה עשרות מחברי הנתבע והפוסט הוסר לאחר 24 שעות, ולכן הפיצוי הועמד על 7,000 ₪ מתוך 50,000 ₪ שנתבעו. בנוסף נפסקו 3,000 ₪ הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.