הבהרה: תוכן זה נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית בהסתמך על פסק הדין והנתונים המאומתים במערכת LAWZ. אין לראות בתוכן זה ייעוץ משפטי.
62045-08-20 | בית משפט השלום בעפולה | כבוד השופטת מאג'דה ג'ובראן מורקוס | 2022-06-06
התובעת: אירה אוזן | נתבעים: אינדקס הגליל תקשורת ועיתונות בע"מ, אינדקס העמק והגליל (1995) בע"מ, שמעון וייס
ייצוג אירה אוזן: עו״ד אמיר גל | ייצוג נתבעים: עו״ד בנימין מלכא
האם אפשר לזהות אדם בכתבה גם כשהשם שלו אינו מופיע בה? בפסק דין של בית משפט השלום בעפולה נקבע שכן, כאשר צירוף הפרטים שפורסמו מאפשר לקורא סביר להבין במי מדובר. באותו מקרה, הכתבה עסקה בתושבת העיר, במכירת ביתה לקונה ערבי ובמניע שיוחס לה בעקבות אי-זכייה במכרז בעירייה. בית המשפט מצא שהכתבה הציגה את הדברים כעובדות, קבע כי הם מבזים ומשפילים, ודחה את ההגנות שהעלו הנתבעים שעליהם הוטל החיוב.
זיהוי גם בלי ציון שם
הכתבה תיארה עובדת עירייה שהתמודדה על תפקיד בכיר, לא זכתה במכרז, ובסמוך לכך ביקשה למכור את ביתה לקונה ערבי. היא ייחסה לה גם רצון לנקום בעירייה ולתושבי העיר, ולעזוב את עפולה ואולי את הארץ. בית המשפט בחן את הפרטים יחד ובהקשר שבו פורסמו, ולא רק את השאלה אם שמה של התובעת נכלל בכתבה.
בית המשפט קבע שקורא עפולאי סביר יכול היה לזהות את התובעת באמצעות צירוף הפרטים: עבודתה בעירייה, הקשר לאיש ציבור, מכירת הבית וההפסד במכרז. עדים מטעם התובעת העידו כי היה ברור להם במי מדובר; אחד מהם מסר שעבדו בעירייה מאות עובדים, אך הפרטים התאימו לתובעת ולא לאדם אחר. גם עורך העיתון, לפי עדותו כפי שתוארה בפסק הדין, לא הצביע על אדם אחר שהפרטים התאימו לו.
הדיווח והאווירה סביב מכירת בתים
בית המשפט לא בחן את כוונתו האישית של הכותב, אלא את משמעות הפרסום בעיני הקורא הסביר ובהקשר של הכתבה כולה. הכתבה עסקה בהתנגדות למכירת בתים לערבים, בשיימינג שנעשה ברשתות ובמסרים על השלכות אפשריות למי שימכור בית. על רקע זה, בית המשפט קבע כי הכתבה ייחסה לתובעת פעולה ממניע של נקמה בעקבות ההפסד במכרז, והציגה אותה כמי שפועלת בניגוד להלך הרוח המקומי. לפי הקביעה, הצגה זו הייתה מבזה ומשפילה ועלולה להפוך אותה למטרה לשנאה ולבוז.
בית המשפט הניח שלנושא היה עניין ציבורי, בין היתר בשל הדיון המקומי במכירת בתים לערבים. אולם עניין ציבורי לבדו לא הספיק להגנת אמת בפרסום: נדרשו גם הוכחת אמיתות הפרטים. התובעת העידה כי לא ניהלה משא ומתן עם הקונה שעליו דווח, לא חתמה עמו על זיכרון דברים ולא פעלה מתוך רצון לנקום או לעזוב את העיר. היא סיפרה שפרסמה את הבית למכירה ושאדם שהתעניין בו בא לראותו. בית המשפט התרשם שעדותה אמינה.
מנגד, עורך העיתון העיד שלא פנה לתובעת לפני הפרסום והסתמך על מקור שמסר לו את הפרטים, בלי לבצע בדיקה נוספת. בית המשפט קבע שהנתבעים לא הוכיחו את אמיתות הפרטים המרכזיים, ובהם המניע שיוחס לתובעת והחתימה על זיכרון דברים. הוא הבהיר שגם ייחוס דברים למקור אנונימי אינו פוטר את המפרסם מהוכחת תוכנם. הקביעה אינה אומרת שכל פרט בכתבה היה שקרי: בית המשפט התמקד בכך שהנתבעים לא הוכיחו את הטענות המרכזיות על התובעת.
מדוע נדחו ההגנות
הגנת אמת בפרסום נדחתה משום שהפרטים המרכזיים לא הוכחו, אף שבית המשפט הניח קיומו של עניין ציבורי. הגנת תום הלב נדחתה גם היא: בית המשפט קבע שלא נעשתה בדיקה לאמיתות הדברים, ושאפשר היה לפנות לתובעת לקבלת תגובה בלי לחשוף את זהותה לציבור. בית המשפט דחה גם את הטענה שמדובר בהבעת דעה, וקבע שהכתבה הציגה את הדברים כדיווח עובדתי ולא כדעה סובייקטיבית.
בהחלטה נוספת, בית המשפט הורה להוציא מהתיק מסמכים שהנתבעים צירפו לסיכומים לאחר סיום שמיעת העדויות. בין החומרים היו פרסומים מרשתות חברתיות ומסמכי מכרזים. נקבע שניתן היה להגישם קודם, ושקבלתם באותו שלב הייתה פוגעת ביכולת התובעת להתמודד איתם ולמסור את גרסתה.
הפיצוי והיקף האחריות
בית המשפט שמע את עדות התובעת ובתה על יחס קשה והשמצות, אך ציין שחלק מהיחס עשוי להיות קשור גם לפרסומים אחרים ברשתות החברתיות, שלא נכללו בתביעה. התובעת טענה שהעיתון הופץ בעפולה ובאזור, וסיפרה שראתה אותו במקום עבודתה; לא נקבע מספר קוראים. בית המשפט התחשב גם בכך שהכתבה עסקה בשיימינג נוסף, ובהסבר הנתבע כי אינו רואה מקום להתנצל. אלה היו שיקולים בהערכת הפיצוי, לצד חומרת הפרסום והפגיעה שנקבעה.
התביעה התקבלה נגד המוציאה לאור ועורך העיתון שכתב את הכתבה, ונפסק נגדם פיצוי אחד של 12,000 ₪ ביחד ולחוד. התביעה נגד החברה הנתבעת שלא הייתה פעילה מאז 2006 נדחתה. בנוסף נפסקו אגרת משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 8,500 ₪. פסק הדין הורה לשלם את הסכומים בתוך 30 יום; אם לא ישולמו במועד, יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק. פסק הדין אינו מציין אם התשלום בוצע בפועל. הסעד שנפסק היה כספי.
המסקנה מפסק הדין
השמטת שם אינה מונעת קביעה של לשון הרע אם הפרטים וההקשר מאפשרים לזהות את האדם. כאשר פרסום מציג טענות עובדתיות פוגעניות, חשיבות ציבורית נטענת אינה מחליפה הוכחת אמת, והסתמכות על מקור אנונימי ללא בדיקה עלולה להכשיל הגנות. התוצאה בכל מקרה תלויה בתוכן הפרסום, בראיות ובנסיבותיו.
לקריאת פסק הדין המלא – 62045-08-20
הבהרה: הפוסט נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית וחשוף לטעויות. ייתכן שהוגש ערעור, ניתנה החלטה מאוחרת יותר או שהתוצאה המשפטית השתנתה.
