לשון הרע בקבוצת עובדים: מדוע נדחתה דרישת המעסיקה לפיצוי?

האם הודעות פוגעניות בקבוצת עובדים מצדיקות פיצוי בגין לשון הרע? בפסק דין שעסק בתביעת זכויות עבודה ובטענות קיזוז של הנתבעת, בית הדין בחן מי כתב את ההודעות ומה היה ההקשר הכולל של התקשורת במקום העבודה, ודחה את דרישת המעסיקה לפיצוי.

תוכן עניינים

תשובה מהירה

בית הדין האזורי לעבודה דחה את טענות הקיזוז של המעסיקה בעילת לשון הרע, בין היתר משום שלא ניתן היה לייחס לעובדת את כל ההודעות בקבוצות העובדים ומשום שהתכתובות שיקפו שיח פוגעני והדדי. בנפרד, נפסקו לעובדת סכומים בגין זכויות עבודה.

הבהרה: תוכן זה נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית בהסתמך על פסק הדין והנתונים המאומתים במערכת LAWZ. אין לראות בתוכן זה ייעוץ משפטי.

21098-02-21 | בית הדין האזורי לעבודה באר שבע | השופטת אימאן נסראלדין | נציגת ציבור (עובדים) שרית אביטן | נציג ציבור (מעסיקים) יונתן אהרונסון | 2025-11-16

התובעת: בר טל | הנתבעת: טיבולי גלידות גורמה בע"מ

ייצוג התובעת: עו״ד אורטל עמר | ייצוג הנתבעת: עו״ד דן אל אגליק

מחלוקת שהתבררה בבית הדין האזורי לעבודה כללה גם דרישה של מעסיקה לקזז סכומים מעובדת, בטענה שהעובדת פרסמה אמירות פוגעניות על מנהל העסק והסיתה עובדים נגדו. בית הדין דחה את טענות הקיזוז של הנתבעת בעילת לשון הרע; לא נדונה תביעת לשון הרע נפרדת. ההכרעה נשענה לא על כלל גורף לגבי שיח חריף בעבודה, אלא על בחינת התכתובות והנסיבות המסוימות של המקרה.

לא כל הודעה בקבוצה יוחסה לעובדת

המעסיקה הסתמכה, בין היתר, על הודעות בקבוצות ווטסאפ של עובדים. בית הדין בחן את התכתובות שהוגשו וציין שחלק מהאמירות שהמעסיקה ייחסה לעובדת נכתבו למעשה בידי עובדים אחרים. לכן, לא ניתן היה להניח שכל תוכן הקבוצות הוא פרסום של העובדת או לייחס לה את כלל האמירות שנכללו בהן.

בית הדין לא קבע שהעובדת נמנעה מכל התבטאות בלתי הולמת. להיפך, הוא ציין כי גם מצדה היו אמירות שאינן מתאימות ליחסי עבודה או לשיח בין-אישי. עם זאת, קריאת מכלול התכתובות הצביעה על שיח הדדי, בוטה ופוגעני, שנוהל דרך קבע גם מצד מנהל העסק. בהקשר זה, בית הדין ראה חשיבות לתמונה הכוללת ולא רק למילים מסוימות שהוצאו מהקשרן.

ההקשר במקום העבודה הוא חלק מהבחינה

בית הדין הסתמך על ההלכה שלפיה בדיקת התבטאות במסגרת יחסי עבודה צריכה להגן על הערכים שביסוד דיני לשון הרע, אך גם להביא בחשבון את מרקם היחסים במקום העבודה ולהימנע מהפיכת כל אמירה פוגענית לסכסוך משפטי. משמעות הדברים אינה שכל ביטוי חריף במקום העבודה חסין מתביעה. יש לבחון את משמעות הדברים באופן אובייקטיבי, את ההקשר שבו נאמרו ואת המסר הכולל.

ההכרעה במקרה זה נשענה גם על שאלת הייחוס: חלק מההודעות לא נכתבו בידי העובדת, וההתכתבות הרחבה הצביעה על דפוס תקשורת הדדי ולא על אמירה בודדת שנבחנה בחלל ריק. על בסיס מכלול זה נדחתה דרישת המעסיקה לפיצוי מכוח לשון הרע. אין בפסק הדין קביעה שכל האמירות בקבוצות היו ראויות, או שכל מחלוקת דומה במקום עבודה תסתיים באותה תוצאה.

תביעת העבודה התקבלה בחלקה

ההליך עסק בעיקר בזכויות עבודה, ולא רק בלשון הרע. בית הדין קיבל חלק מרכיבי התביעה והורה למעסיקה לשלם לעובדת 10,000 ש״ח בגין גמול עבודה בשעות נוספות בשבת בתקופות העבודה הראשונה והשנייה, 14,400 ש״ח בגין פדיון חופשה שנתית, 18,420 ש״ח כפיצויי פיטורים ו-4,433 ש״ח בגין הפקדות חסרות לפנסיה.

הסכומים הללו הם זכויות עבודה, ולא פיצוי בגין לשון הרע. בית הדין דחה גם תביעות נוספות, ובהן גמול שעות נוספות בתקופת העבודה השלישית, גמול שעות נוספות בשבת באותה תקופה, גמול עבודה בחגים, דמי הבראה והחזר הוצאות נסיעה. בין הנימוקים לדחיית רכיב השעות הנוספות בתקופה השלישית נקבע כי העובדת מילאה בפועל תפקיד ניהולי בעל מידה מיוחדת של אמון אישי; בית הדין התייחס גם לכך שהיא לא תיעדה את שעות עבודתה אף שמערכת הרישום הייתה זמינה לה.

הוצאות ושכר טרחת עורך דין

הנתבעת חויבה לשלם לתובעת הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 3,000 ₪. בפסק הדין נקבע כי התשלום יבוצע בתוך 30 ימים מקבלת פסק הדין, וכי אם לא ישולם במועד יתווספו הפרשי הצמדה וריבית בהתאם לקבוע בו. פסק הדין מציין את חובת התשלום, ואינו מלמד אם התשלום בוצע בפועל.

מה ניתן ללמוד מההכרעה?

ההכרעה ממחישה כי בבחינת טענות קיזוז בעילת לשון הרע הנוגעות להתכתבויות בעבודה יש חשיבות לזהות הכותב של כל אמירה ולהקשר הרחב של השיח. כאן, הקושי לייחס לעובדת את כלל ההודעות, לצד ממצאי בית הדין על דפוס תקשורת פוגעני והדדי, הובילו לדחיית דרישת המעסיקה. התוצאה בתיק אינה קובעת כלל אוטומטי למקרים אחרים, שבהם העובדות והראיות עשויות להיות שונות.

לקריאת פסק הדין המלא – 21098-02-21

הבהרה: הפוסט נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית וחשוף לטעויות. ייתכן שהוגש ערעור, ניתנה החלטה מאוחרת יותר או שהתוצאה המשפטית השתנתה.

מה אנחנו למדים?

המסקנה מפסק הדין: טענות הקיזוז של המעסיקה בעילת לשון הרע נדחו לאחר שנבחנו ייחוס ההודעות וההקשר של שיח הדדי במקום העבודה. בנפרד, התקבלה התביעה בחלקה ונפסקו לעובדת זכויות עבודה והוצאות.

שאלות נפוצות

המעסיקה ביקשה לקזז סכומים בטענה שהעובדת פרסמה אמירות פוגעניות על מנהל העסק והסיתה עובדים נגדו. בית הדין דחה את דרישת הפיצוי בעילת לשון הרע.

בית הדין קבע שחלק מהאמירות בקבוצות לא ניתן לייחס לעובדת, ושמכלול התכתובות הצביע על שיח הדדי, בוטה ופוגעני בסביבת העבודה. ההכרעה התבססה על נסיבות המקרה.

לא. בית הדין ציין כי חלק מהאמירות שהמעסיקה הסתמכה עליהן נכתבו בידי עובדים אחרים, ולכן לא ניתן היה לייחס לעובדת את כלל התוכן.

לא. בית הדין הדגיש את חשיבות ההקשר והאיזון ביחסי עבודה, אך הכריע לפי התכתובות והנסיבות שהוצגו בתיק. מקרים אחרים תלויים בעובדות ובראיות שלהם.

בית הדין הורה על תשלום 10,000 ש״ח בגין שעות נוספות בשבת בתקופות העבודה הראשונה והשנייה, 14,400 ש״ח בגין פדיון חופשה, 18,420 ש״ח כפיצויי פיטורים ו-4,433 ש״ח בגין הפקדות חסרות לפנסיה.

לא. דרישת הפיצוי בעילת לשון הרע נדחתה. הסכומים שנפסקו הם בגין רכיבי זכויות עבודה שונים.

בית הדין הורה למעסיקה לשלם לעובדת 3,000 ש״ח כסכום כולל של הוצאות ושכר טרחת עורך דין. פסק הדין אינו מלמד אם התשלום בוצע בפועל.

נסכם...

בית הדין מצא שחלק מהאמירות בקבוצות העובדים לא נכתבו בידי העובדת, וכי מכלול התכתובות שיקף שיח הדדי, בוטה ופוגעני. הוא דחה את טענות הקיזוז של המעסיקה בעילת לשון הרע. בנפרד, הורה על תשלום סכומים בגין שעות נוספות בשבת בתקופות מוקדמות, פדיון חופשה, פיצויי פיטורים והפקדות חסרות לפנסיה, וכן הוצאות ושכר טרחת עורך דין.