הבהרה: תוכן זה נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית בהסתמך על פסק הדין והנתונים המאומתים במערכת LAWZ. אין לראות בתוכן זה ייעוץ משפטי.
21098-02-21 | בית הדין האזורי לעבודה באר שבע | השופטת אימאן נסראלדין | נציגת ציבור (עובדים) שרית אביטן | נציג ציבור (מעסיקים) יונתן אהרונסון | 2025-11-16
התובעת: בר טל | הנתבעת: טיבולי גלידות גורמה בע"מ
ייצוג התובעת: עו״ד אורטל עמר | ייצוג הנתבעת: עו״ד דן אל אגליק
מחלוקת שהתבררה בבית הדין האזורי לעבודה כללה גם דרישה של מעסיקה לקזז סכומים מעובדת, בטענה שהעובדת פרסמה אמירות פוגעניות על מנהל העסק והסיתה עובדים נגדו. בית הדין דחה את טענות הקיזוז של הנתבעת בעילת לשון הרע; לא נדונה תביעת לשון הרע נפרדת. ההכרעה נשענה לא על כלל גורף לגבי שיח חריף בעבודה, אלא על בחינת התכתובות והנסיבות המסוימות של המקרה.
לא כל הודעה בקבוצה יוחסה לעובדת
המעסיקה הסתמכה, בין היתר, על הודעות בקבוצות ווטסאפ של עובדים. בית הדין בחן את התכתובות שהוגשו וציין שחלק מהאמירות שהמעסיקה ייחסה לעובדת נכתבו למעשה בידי עובדים אחרים. לכן, לא ניתן היה להניח שכל תוכן הקבוצות הוא פרסום של העובדת או לייחס לה את כלל האמירות שנכללו בהן.
בית הדין לא קבע שהעובדת נמנעה מכל התבטאות בלתי הולמת. להיפך, הוא ציין כי גם מצדה היו אמירות שאינן מתאימות ליחסי עבודה או לשיח בין-אישי. עם זאת, קריאת מכלול התכתובות הצביעה על שיח הדדי, בוטה ופוגעני, שנוהל דרך קבע גם מצד מנהל העסק. בהקשר זה, בית הדין ראה חשיבות לתמונה הכוללת ולא רק למילים מסוימות שהוצאו מהקשרן.
ההקשר במקום העבודה הוא חלק מהבחינה
בית הדין הסתמך על ההלכה שלפיה בדיקת התבטאות במסגרת יחסי עבודה צריכה להגן על הערכים שביסוד דיני לשון הרע, אך גם להביא בחשבון את מרקם היחסים במקום העבודה ולהימנע מהפיכת כל אמירה פוגענית לסכסוך משפטי. משמעות הדברים אינה שכל ביטוי חריף במקום העבודה חסין מתביעה. יש לבחון את משמעות הדברים באופן אובייקטיבי, את ההקשר שבו נאמרו ואת המסר הכולל.
ההכרעה במקרה זה נשענה גם על שאלת הייחוס: חלק מההודעות לא נכתבו בידי העובדת, וההתכתבות הרחבה הצביעה על דפוס תקשורת הדדי ולא על אמירה בודדת שנבחנה בחלל ריק. על בסיס מכלול זה נדחתה דרישת המעסיקה לפיצוי מכוח לשון הרע. אין בפסק הדין קביעה שכל האמירות בקבוצות היו ראויות, או שכל מחלוקת דומה במקום עבודה תסתיים באותה תוצאה.
תביעת העבודה התקבלה בחלקה
ההליך עסק בעיקר בזכויות עבודה, ולא רק בלשון הרע. בית הדין קיבל חלק מרכיבי התביעה והורה למעסיקה לשלם לעובדת 10,000 ש״ח בגין גמול עבודה בשעות נוספות בשבת בתקופות העבודה הראשונה והשנייה, 14,400 ש״ח בגין פדיון חופשה שנתית, 18,420 ש״ח כפיצויי פיטורים ו-4,433 ש״ח בגין הפקדות חסרות לפנסיה.
הסכומים הללו הם זכויות עבודה, ולא פיצוי בגין לשון הרע. בית הדין דחה גם תביעות נוספות, ובהן גמול שעות נוספות בתקופת העבודה השלישית, גמול שעות נוספות בשבת באותה תקופה, גמול עבודה בחגים, דמי הבראה והחזר הוצאות נסיעה. בין הנימוקים לדחיית רכיב השעות הנוספות בתקופה השלישית נקבע כי העובדת מילאה בפועל תפקיד ניהולי בעל מידה מיוחדת של אמון אישי; בית הדין התייחס גם לכך שהיא לא תיעדה את שעות עבודתה אף שמערכת הרישום הייתה זמינה לה.
הוצאות ושכר טרחת עורך דין
הנתבעת חויבה לשלם לתובעת הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 3,000 ₪. בפסק הדין נקבע כי התשלום יבוצע בתוך 30 ימים מקבלת פסק הדין, וכי אם לא ישולם במועד יתווספו הפרשי הצמדה וריבית בהתאם לקבוע בו. פסק הדין מציין את חובת התשלום, ואינו מלמד אם התשלום בוצע בפועל.
מה ניתן ללמוד מההכרעה?
ההכרעה ממחישה כי בבחינת טענות קיזוז בעילת לשון הרע הנוגעות להתכתבויות בעבודה יש חשיבות לזהות הכותב של כל אמירה ולהקשר הרחב של השיח. כאן, הקושי לייחס לעובדת את כלל ההודעות, לצד ממצאי בית הדין על דפוס תקשורת פוגעני והדדי, הובילו לדחיית דרישת המעסיקה. התוצאה בתיק אינה קובעת כלל אוטומטי למקרים אחרים, שבהם העובדות והראיות עשויות להיות שונות.
לקריאת פסק הדין המלא – 21098-02-21
הבהרה: הפוסט נוצר באמצעות מערכות בינה מלאכותית וחשוף לטעויות. ייתכן שהוגש ערעור, ניתנה החלטה מאוחרת יותר או שהתוצאה המשפטית השתנתה.
