ראיון על התפרצות הקורונה בבית דיור מוגן: מתי ביקורת חרגה ללשון הרע?

בית המשפט הבחין בין ביקורת על היערכות לטיפול בקשישים, שהוגנה כהבעת דעה בנושא ציבורי, לבין אמירה שייחסה למפעילי המקום ולעובדיו אחריות למות קשישים על רקע טענות למחדלים. אף שהאמירה לא נתפסה כתיאור מילולי של פעולה מכוונת להמית, היא נמצאה לשון הרע ולא הוכחה לגביה הגנת תום הלב. נפסקו 10,000 ש״ח, תוך אי־התאמה בפסק הדין באשר לזהות מקבלי הסכום.